בהפטרת פרשת השבוע- פרשת יתרו אנו קוראים את הפסוקים הבאים:
"ויאמר ד' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך...ואמרת אליו...אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה"(ישעיהו ז' ג'-ד').
לפני 21 שנה, לאחר מלחמת לבנון הראשונה, שהה צה"ל בדרום לבנון כחלק מהתפיסה ההגנתית מפני ירי קטיושות על צפון הארץ ופעילות עוינת של מחבלים שבאו מלבנון.
בכדי לשמור על ביטחונם של החיילים, הובלו חיילי צה"ל אל לבנון וממנה בטיסה, ברוב המקרים ע"י מסוקים. ביום כח' שבט שנת ה'תשנ"ז, התרחשה תאונה אווירית קשה מאוד, כאשר שני מסוקי יסעור של חיל האוויר הישראלי התנגשו האחד בשני מעל עמק החולה. מסוקים אלו הובילו לוחמים מחטיבת הנח"ל ומיחידות צבאיות נוספות (גולני, שריון ועוד...) אל מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים, אסון שזכה לשם 'אסון המסוקים'.
התאונה האווירית התרחשה מעל קיבוץ –שאר ישוב- ובחקירת האסון התברר שהמסוק השני נתקל בזנבו של המסוק הראשון וגרם לתאונה המחרידה. אין אנו אנשי מיסטיקה וקבלה, אך מביני ח"ן מצאו רמז לתאונה הזאת בהפטרת שנקראת בשבוע בו התרחש האסון, במילים המוזכרות בפסוק פסוק דלעיל 'אתה ושאר ישוב...שני זנבות האודים העשנים'. לאחר ההלם והכאב הראשוני, החליטו להנציח את סיפור האסון, אך היות והחיילים שנהרגו התגוררו בישובים רבים ומגוונים, הקימו אנדרטה מרכזית במקום האסון ועוד המון אתרי הנצחה ברחבי הארץ. כאמור האנדרטה הרשמית לזכר ההרוגים נחנכה בתחילת 2008, סמוך למקום שבו התרחש האסון, ליד בית העלמין של קיבוץ דפנה בגליל העליון. במחנה בית ליד הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים מחטיבת הנח"ל ובמקומות שונים בארץ ישנם עוד אתרי הנצחה לאסון: בפתח תקווה, בחיפה, במודיעין-מכבים-רעות, ובשמורת הר מירון. ברחובות, אף הוקם בית כנסת לזכרם על ידי משפחתו של גיל שרעבי שנהרג באסון.
אנחנו נבחר את אתר ההנצחה הדרומי הקרוב אלינו הנמצא ליד קיבוץ נגבה.
גבעת תום ותומר
נוסעים בכביש מס' 3 דרום, מצומת סילבר לכיוון ק. מלאכי, מעט לאחר צומת הודיה נבחין בשילוט ימינה (דרומה) לכיוון גבעת תום ותומר. נפנה ימינה לפי השילוט וכעבור מספר דקות שוב ימינה עד לאתר ההנצחה. ניתן לזהותו מרחוק בדמות עמוד חשמל הצבוע בצבע תכלת ועליו ציורי יונים מעופפות.
אתר ההנצחה הזה הוקם לזכרם של החברים תומר קידר יליד נגבה, ותום כיתאין יליד הישוב נווה שלום שבפאתי עמק איילון. הוא הוקם ע"י אביו של תומר קידר, שנספה באסון. מיד בכניסה לאתר נבחין , כאמור, בעמוד חשמל גבוה הצבוע תכלת ועליו 73 יונים לזכר הנספים. האתר עוצב כאתר חי ונושם ושם דגש על עולם הצומח, האתר משלב לוחות זיכרון של כל הנספים וגן בוטני, הסיור מעגלי וההלך מובל אל פינות מקסימות ומיוחדות בהן הוא יכול לשתף את חוויותיו בכתב, להקשיב לשירי ארץ ישראל וכמובן לשמוע את סיפורם של 'תום ותומר' ושל אסון המסוקים ע"י הקלטות הקבועות במקום ומספרות על כך.
כחלק מהתפיסה ה'חיה' של המקום ניצן לערוך באתר ערבי שירה ישראלית ומעגלי שיח.
הכניסה בתשלום עצמי בכניסה למקום, לתלמידים ובני נוער הכניסה חינם.