"זה היום תחילת מעשיך"
מספר ימים לאחר ראש השנה ואנחנו בעניין התחלות חדשות. מה יותר מתאים מלטייל בעיר הנושאת את שם הראשוניות בארץ הלא היא 'ראשון לציון'. הקרויה ע"ש הפסוק 'ראשון לציון הנה הינם ולירושלים מבשר אתן..'. אך לא רק בגלל הפסוק, בעיר ראשון לציון יש עוד מספר דברים שמזכים אותה בתואר 'הראשונית'. בכדי להכיר קצת מהעיר עלינו להגיע אל רחוב רוטשילד בעיר ושם מספר אתרים מראשיתה של ראשון לציון ובהם – מוזיאון המושבה- המספר את תולדותיה של העיר מאז היווסדה. מוזיאון 'מצאנו מים'-המתאר בצורה יפה את חיפוש המים לעיר החדשה ועד למציאתם. יקב רוטשילד ועוד. בכדי שלא נלך לאיבוד נציג כאן סקירה כללית על העיר ואתריה ו...לא שכחנו, נציין מספר דברים שכאמור המזכים את העיר בתואר 'ראשונית'.
ראשון לציון נבנתה בשנת ה'תרמ"ב (1882) על שטח אדמה שנרכש ע"י סגן הקונסול הבריטי בארץ, חיים אמזלג. וזאת מכיוון שבשנים אלו א"י הייתה בשליטת הטורקים שלא אפשרו רכישת קרקעות לכל מי שחפץ ובפרט לא ליהודי הארץ, אולם נתינים של מדינות זרות כן היו רשאים לרכוש קרקע, כך שלחיים אמזלג שהיה נתין של בריטניה כן התאפשרה רכישת הקרקע, שעליו תקום לימים, העיר ראשון לציון. לשם שנבחר יש משמעות כפולה מחד שאיפת בוניה לשיבת ציון ומאידך, ראשון לציון שהוקמה כמושבה חקלאית נחשבת למושבה הראשונה שנבנתה בציון ע"י אנשי העלייה הראשונה. בטו' באב ה'תרמ"ב עלו 17 המייסדים והחלו לעבד במשותף את הקרקע, כאשר את המים היו מביאים מבית דג'ן וממקווה ישראל עד אשר נחפרה הבאר הראשונה ונשמעה הקריאה השמחה והמרגשת 'מצאנו מים'. כאמור, לראשון לציון יש זכות ראשונים על עוד דברים, ובהם: תחילת פעילותו של הברון רוטשילד הייתה בראשון לציון. גידול הגפנים בארץ ישראל החל, קצת בהיסח הדעת, ע"י הגנן המומחה לגידול גפנים מיכל זלמן פוחצ'בסקי - בראשון . ונגזרת מיידית מכך עקב השגשוג בגידול הגפנים והרחבת הנטיעות הוקם היקב המסחרי הראשון בארץ ישראל - בראשון . גן הילדים הראשון שהוקם ע"י אסתר שפירא ובית הספר העברי הראשון 'חביב' בו לימדו אך ורק בעברית היה - בראשון. התזמורת העברית הראשונה הוקמה בשנת ה'תרנ"ה, אז נקראה בשם 'האורקסטרה' – כמובן בראשון לציון.
ועוד שני דברים שהפכו לסמלי הציונות נוצרו והתפתחו בראשון לציון, האחד דגל מדינת ישראל, בשנת ה'תרמ"ה במלאות 3 שנים למושבה נבחר פקיד המושבה, יהושוע אוסובסקי, להניף דגל שהיה רקום שני פסי תכלת וביניהם מגן דוד כחול, בדגל שנקרא אז דגל ראשון לציון, הפך לימים לדגל ישראל והונף לראשונה בראשון לציון. והשני הוא ההמנון הלאומי, ההמנון שנכתב ע"י נפתלי צבי הימבר ברומניה בשנת ה'תרל"ח , הוקרא לראשונה לחקלאי ראשון לציון בעת בה ביקר אימבר בארץ ישראל. שמואל כהן, אחד האיכרים הצמיד להמנון מנגינה עממית מולדובית והשיר הפך להמנון של מושבות העלייה הראשונה ולימים להמנונה של מדינת ישראל.