סיור לאור הפרשה- “תולדות” והפעם: מאה שערים.

סיור לאור הפרשה – פרשת תולדות: מאה שערים

"... ויזרע יצחק בשנה בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ד'( בראשית כו' יב')

המשוטט ברחבי עיר הבירה – ירושלים, ואינו יודע להבחין בין שכונותיה, נדמית עליו העיר כבליל של בניינים ורחובות המובילים מאי-פה לאי-שם וסופו שמוצא הוא עצמו או בעיר העתיקה או בתחנה המרכזית. ואכן, העיר ירושלים דהיום, גדלה והתפתחה ומספר תושביה מגיע כמעט למיליון. אך לא תמיד היו כך פני הדברים. ירושלים של אמצע המאה ה-18 הייתה עיר קטנה וצפופה שהסתגרה בתוככי חומות העיר העתיקה ודיה. עם החלת ה'קפיטולציות' – ההסכם בין השלטון העותמאני למעצמות הגדולות על אפשרות רכישת אדמות בעיר - החלו מעצמות דוגמת גרמניה, רומניה, אתיופיה רוסיה ועוד לרכוש קרקעות מחוץ לחומת העיר העתיקה. הנקודה היהודית מפנה אותנו לרכישת הקרקע של משה מונטיפיורי בקרבת החומה שאיוותה את ראשית היציאה היהודית מהחומה. בד בבד קמו אגודות נוספות והחלו לרכוש אדמות ברחבי העיר החדשה. אגודה כזאת הייתה אגודה בשם 'מאה שערים'. בשנת ה'תרל"ד, ביום ג' יום שהוכפל בו 'כי טוב' יצאו 150 איש אנשי חברת 'מאה שערים' ורכשו את האדמה צפונית לשער שכם, מתושבי הכפר הערבי ליפתא. הקרקע כונתה עד אז ע"י ערביי ליפתא בשם 'כרם כדכד' אולם רוכשי הקרקע בחרו בשם 'מאה שערים' כיוון שבאותו השבוע קראו את פרשת תולדות ושם נאמר: 'ויזרע יצחק בארץ...וימצא בשנה ההיא מאה שערים..." השכונה לא נבנתה על דרך יפו אלא מזרחה לה, כנראה בגלל מחיר הקרקע הגבוה. אדמות השכונה נרשמו על שמו של נתין בריטי, בן ציון ליאון, שגם השקיע מכספו בקניית הקרקע. ואכן,  בצעדיה הראשונים זכתה השכונה לעזרתה וחסותה של  הקונסוליה האנגלית. תכנית בניית השכונה הייתה בנייה בעלת תפיסה ביטחונית, להגנה מפני שודדים ובעלי חיים ששוטטו באין מפריע מחוץ לחומות העיר העתיקה. התכנית הייתה לבנות שכונה בצורת ריבוע שנוצר ע"י הבתים שיבנו, שבמרכזם שטח פנוי שיועד לצרכים הציבוריים דוגמת בורות מים, תנור מרכזי ועוד. לשכונה היו שישה שערי ברזל שנסגרו עם ערב. בתחילה תוכננה גינת נוי בחלק מן החצר המרכזית, אולם בשל ריבוי התושבים נבנו מבנים נוספים במרכז החצר, אשר שינו את תכניתה ואופייה של השכונה מתוכניתה המקורית. בתקנון השכונה אנו קוראים כי  "..אסור לאיש למשכן את נחלתו או חלק ממנה לא רק לשאינו ישראל אלא גם לאחד מכת הפורצים בדברי רז"ל". המעוניינים להגיע לסיור בשכונה עדיף שיקחו תחבורה ציבורית, קו מס 1 מהתחנה המרכזית בירושלים. במהלך הסיור ניתן להתרשם מהשוק ברח' עין יעקב, מה'שטיבלאך' ההומה כל שעות היום. ולקרא את החדשות המופיעות על גבי 'הפשקווילים' -מודעות הקיר - הרבות שנותנות ביטוי להלך הרוח בנושאים המעניינים את התושבים. מומלץ להגיע לשכונה בתקופת החגים  חגי תשרי, פסח או בחנוכה, בעת הדלקת הנרות ולהתרשם מהיופי והמיוחדות של כל בית ובית וסגנון החנוכיה שמונחת על הסף.